אלופה של הגורל ושל כוח הרצון

לסטר היא אגדה סוציאליסטית בלב הליגה הכי קפיטליסטית. עם כל הסחרחורת שגורמות החסויות הבלתי נתפסות של זכויות שידור בסכומי עתק לפרמייר ליג, תחת מעמסת כספים אמריקאיים במנצ'סטר יונייטד, קטאריים במנצ'סטר סיטי ורוסיים בצ'לסי מגיחה לה אלופה חדשה ומרעננת, שמזכירה לכולנו שאין דבר העומד בפני הרצון. עם כוכבי ליגות נמוכות שהפכו לסטארים של ערב והכפילו בבת אחת את ערך השוק שלהם, עם מאמן שזוכה לעדנה ראשונה עם אליפות בליגה בכירה מזה 28 שנות אימון. ה"לוזר הנצחי", כונה מי שהביא מקום שני בליגה האנגלית במהלך העונה הראשונה של עידן אברמוביץ' בצ'לסי, קצת אחרי שעף עם הכחולים מגביע אופ"א מרגלי חבורת האדומים של קשטן וחבריו במסע הקסם של הפועל תל אביב המפתיע ב-2002. אבל הלוזר הפך לווינר הכי מפתיע, עם "הסיפור הכי גדול שסופר אי פעם", לדבריו של שדר סקאי, בסיום משחק התיקו 2-2 האדיר של צ'לסי מול טוטנהאם. אחרי שקבוצתו לשעבר פיגרה בבית נגד השנייה בטבלה, חזרו הבלוז לשוויון, והביאו ללסטר אליפות ראשונה ב-132 שנות קיום, אחרי עשור שבילתה בליגה השנייה בין 2004 ו-2014, ואחרי השנה שעברה בה ניצלו השועלים במחזורים האחרונים מחזרה מהירה לליגה השנייה.

תהום הנשייה בה שהתה לסטר עד לתחילת העונה הנוכחית התחלפה בתהילת עולם, ובמקום היסטורי בליגת האלופות (בואו לא נשכח את זה). שחקני לסטר שחגגו כמו מטורפים בביתו של  ג'יימי ורדי, שבעצמו עשוי להיות הסיפור של העשור השני של המאה ה-21, אחרי שכבש כבר 22 שערי פרמייר ליג ועלה לכבוש במדי אנגליה את שעריו הראשונים מול לא פחות מגרמניה והולנד, כל זאת בגיל 29 המתקדם. יחד עם מאחרז מהליגה ה-2 בצרפת, וכל חבורת השחקנים המדהימה, שעשתה יש מאין ואת הבלתי יאמן בסיפור אגדה אמיתי וגדול מהחיים. אז איך בעצם עשו זאת שחקני קבוצת הגורל, שהלכה נגד כל האלים באולימפוס ויצאה משם בת אלמוות?

נמנה את הסיבות:

1. מאמן שמומחה בקבוצות קטנות– רניירי נחשב בעיני רבים ל"לוזר". מה הפך אותו לשכזה? הרי בתארים אירופיים הצליח האיטלקי לזכות (למשל בגביע אופ"א), זכה גם בגביעים מקומיים, ושיקם הריסות בקבוצות קטנות רבות. חלק לא מבוטל מהן הוא העלה ליגה. מבין המועדונים הגדולים שאימן היה לו כשלון בעיקר בקבוצות שקיבל בתקופת ירידה, כמו ולנסיה אחרי עונת האליפות וגביע אופ"א, אינטר שאחרי עידן מוריניו, יובנטוס שרק עלתה חזרה לסריה א' או מועדון בינוני עם ציפיות גבוהות כמו רומא מול אינטר הטרבליסטית של מוריניו וצ'לסי שקיבלה צביון של רוסיה שיכורה ומהממת. בשני המקרים הוא הביא את הקבוצה למקסימום הפוטנציאל וסיים במקום השני. מעבר לזה, הוא לא שמר על יציבות בשום קבוצה באופן כללי ולא עשה חותם אמיתי בשום ליגה ראשונה. הוא מפקד של בריגדות קטנות, זו המומחיות שלו. ועם הסינדרלה הכי מחשמלת במסיבת הכדורגל האינסופית הוא עשה סלאלום על רחבת הריקודים של אחת הליגות החזקות בעולם והביא את התואר הנחשק לכל מי שעדיין מתעורר בבהלה מחלום בלהות, בתהייה שאולי כל זה הוא רק חלום נצחי של מוחות באמבט. ושעוד מעט נתעורר כולנו ונגלה את המציאות. אך המציאות היא שהגורל רצה שקבוצת תחתית תתרומם פעם אחת על גל צונאמי מטורף לאליפות ליגה ראשונה. אולי זה האפקט הראשוני של רניירי בקבוצת תחתית חדשה, כמי שעלה ליגה 4 פעמים עם קבוצות בליגות נמוכות כמאמן, ועוד שלוש כשחקן. בא מלמטה ועלה למעלה.

   

2. כוכבים עולים של מאני טיים – מאחרז ו-ורדי הם שני כוכבי הזכייה הגדולים של לסטר באליפות ההיסטורית הזו. שני מלכי השערים של השועלים כבשו יחד 39 מתוך 64 שערי הקבוצה (בדיוק כמו מניין שנותיו של רניירי), שהם כ-60 אחוזים מסך כל השערים של לסטר בבליגה, וכן 17 בישולים, חלקם הגדול בפרגון של אחד לשני. שחקני הליגות הנמוכות האלה לשעבר הוכיחו קור רוח ומסמלים הכי הרבה את השקט הנפשי של לסטר הנוכחית, שהפכה מג'יני רדום במנורה בת 132 שנים לאלופה גאה. כשאתה רואה את ורדי רץ 90 דקות, מבשל, כובש ויורד לגליצ'ים בהגנה כמו אחרון המגנים, אתה מבין את רוח ההקרבה של הקבוצה הנפלאה הזו. וכך משחקת כל היחידה הממושמעת, במשחק של הקרבה, בלי שמות ותארים, בלי "זה התפקיד שלך ואני אעשה רק את שלי". כולם בשביל כולם, וכולם בשביל אחד. כי כשאתה מגיע מבית עני ואתה יודע מה זה להיות רעב – אז אתה מגיע ללא אגו ומוכן לעבוד קשה כדי להרוויח את פת הלחם שלך. שני הכוכבים עלומי השם האלה הם כוכב זורח שצוחצח והבריק לאורך עונה חלומית שהם עוד יזכרו שנים רבות. ספק אם שניהם יישארו בעונה הבאה במועדון שהביא אותם לתהילה, כעת כשתג המחיר שלהם עומד על איזור 50 מליון אירו.

   

3. רוח הקבוצה– מה תמיד רצינו לראות בקבוצת כדורגל ולא העזנו לבקש? רוח הקרבה, כשכל שחקן נלחם על הסמל. כוכבים של מאני טיים, שעושים עבור המאמן שלהם את ההבדל, וקפטן שכובש שערים חשובים בהיעדר שער מהכוכבים. שוער חדור מוטיבציה והגנה עם רצון של ברזל, שכל הקבוצה תוקפת ומגנה כמו מניפה. כולם רצים, כולם נלחמים כאריות, אף אחד לא מוותר. הגנה שמרחיקה כדור ולא מסתבכת בהנעת כדור באזור מסוכן. נותנים את הכל, ולא משאירים מקום לספק. מנצחים את היריבה בבית שלה, בדמות ניצחונות חוץ על הסיטי 3-1 וטוטנהאם 1-0. לא להפסיד יותר מ-4 משחקים בכדי לשמור על אפשרות לאליפות – לסטר הפסידה רק שלושה עד כה כשנותרו שני מחזורים לסיום העונה. מלך שערים אמיתי – 22 שעריו של ורדי מציבים אותו במקום השלישי בטבלה של הפרמייר ליג (כזכור הוא הורחק לשני משחקים). ניצחונות של הדקה ה-90 – על נוריץ' (דקה 89) ועל סנדרלנד (עם שער שחתם את הניצחון בדקה ה-94).
4. לדעת לעשות קאמבק ולשחק בעשרה שחקנים, ולשחק בתוספת הזמן כאילו התחיל המשחק והחיים תלויים בזה– כל שלושת התכונות האלה באו לידי ביטוי במשחק אחד של השועלים מול ווסטהאם בחוץ. בדמות עוד קבוצה מפתיעה, נלחמו הפטישים על מקום באירופה בעונה הבאה, ולשם כך אירחו למשחק קשה את לסטר. אחרי יתרון מוקדם של ורדי הגיעה הרחקה של הכוכב האנגלי בדקה ה-56. בתוך 3 דקות נמחצה הגנת לסטר מול לחץ בלתי פוסק של התקפת ווסטהאם שעלתה בדקה 86 ליתרון של 2-1. במה שהיה נראה כמו איבוד הראש במשחק קשה, אחרי הוצאות חוץ חוזרות ונשנות ואיבודי כדור רבים של לסטר, הגיע הרגע המחונן בו הכנסת חוץ 30 שניות לסיום תוספת הזמן הפכה לפנדל כ-10 שניות לפני השריקה האחרונה. שער של לאונרדו אוז'ואה מהנקודה הלבנה החזיר את לסטר הביתה עם נקודה חשובה, שהושגה במשחק הקרבה ענק בו משחקים ממש עד השנייה האחרונה. שיעור בכדורגל.
5. אין תשובה– אי אפשר להסביר באמת את הניצחון של הרוח על החומר. ממש כשם כך אי אפשר להסביר גם את האליפות המדהימה והמפתיעה ביותר בתולדות הפרמייר ליג, אם לא בכלל. אבל למי שצפה עונה שלמה ושפשף את עיניו – הוא ראה את הכדורגל עליו חלמנו כילדים, מתרחש לנגד עינינו כפנטזיה שמתממשת, כזו שלא האמנו שאי פעם נראה. תודה לך לסטר, שזכינו סוף סוף להגשים חלום אחד ולראות קבוצה עם כדורגל מושלם.