הדרבי של גלזגו – האולד פירם.
משחק הדרבי של העיר גלזגו בירת סקוטנלד מכונה ה"אולד פירם", זהו אחד ממשחקי הדרבי הלוהטים ביותר בעולם כולו, בישראל נחשפו אליו יותר לאחר הצטרפותו של אייל ברקוביץ' לסלטיק ולאחר מכן בירם כיאל, ניר ביטון ועתה חאתם עבד-אלחמיד. אך מהו הרקע לשנאה העזה בין הריינג'רס הכחולים לבין סלטיק הירוקים, מדובר כאן על יותר מסתם שנאה בין שני מועדונים מאותה העיר. האיבה בין שני מחנות האוהדים חוצה גבולות ולעתים חוצה את גבולות המדינה.
משחק ה"אולד פירם" הראשון נערך ב1888 (לפני 131 שנים) מאז נערכו כבר כ-416 משחקים, כאשר נכון לעכשיו המאזן עומד על 160 לריינג'רס ו157 לסלטיק אשר צימצמה פערים באופן משמעותי מאז החלה הקריסה הגדולה של הריינג'רס בשנת 2012 עם פשיטת הרגל וההורדה לליגה הרביעית, הריינג'רס חזרו לליגת העל הסקוטית ב2016. עוד 99 משחקים הסתיימו ללא הכרעה. שתי הקבוצות שולטות ללא עוררין בליגה הסקוטית וחולקות ביניהן 103 אליפויות ליגה, 70 גביעי סקוטלנד ו43 גביעי הליגה הסקוטית.
הרקע ליריבות הגדולה איננה ספורטיבית בלבד, שתי הקבוצות גם מייצגות זרמים שונים בנצרות, בעוד הריינג'רס מייצגים את הנוצרים הפרוטסטנטים מהזרם האנגליקנים, סלטיק מייצגים את הזרם הקתולי האירי. בריינג'רס מעודדים את עצמאותה של צפון אירלנד הפרוטסטנטית ואילו אוהדי סלטיק התומכים בהחזרתה לאירלנד. תמיכתה של סלטיק בצד האירי היא גם הסיבה שצבעי הקבוצה הינם ירוק-לבן.
שנים רבות מדובר על צירופן של סלטיק וריינג'רס לפרמייר-ליג האנגלית בדומה לקבוצות של וויילס אך בסקוטלנד יודעים כי מהלך שכזה יטשטש את הזהות הסקוטית ולא מוכנים לוותר על הכנסה של כ-120 מיליון יורו בעונה שמכניסות לליגה הסקוטית שתי הקבוצות של גלזגו. מאז חזרתה של הריינג'רס לליגה הראשונה היא חוזרת להיות משמעותית יותר ויותר כמו גם המירוץ לאליפות סקוטלנד ובדרך לנסות לחזור למקומה הטבעי בראשות הכדורגל הסקוטי ובכך לנשל את סלטיק מהכתר בו היא אוחזת ללא עוררין בשנים האחרונות, לשם משימה זו גויס סטיבן ג'רארד אגדת ליברפול להיות מאמן הקבוצה ולאחר עונת בכורה מוצלחת באופן יחסי נראה כי יחסי הכוחות ממשיכים והפערים ממשיכים להצטמצם והיריבות ביניהן תמשיך להיות מרתקת.
הדרבי של בואנוס איירס – הסופר קלאסיקו (המקורי).
על אף עשרות טיולי בר מצווה, פרומו בערוץ המשדר וסלנג שהשתרש בעיקר סביב היריבות של מסי ורונאלדו, משחק הסופר קלאסיקו האמיתי והמקורי מגיע אלינו בכלל מיבשת אחרת, דרום אמריקה, ארגנטינה, הדרבי של בואנוס איירס, ריבר פלייט נגד בוקה ג'וניורס.
בחודש דצמבר האחרון נקבעה היסטוריה כאשר משחק גמר הליברטדורס (ליגת האלופות הדרום אמריקאית באופן לא רשמי) נערך באיצטדיון סנטיאגו ברנבאו – מדריד. זה היה משחק הגומלין בהתמודדות (בליברטדורס עד העונה כל המשחקים כולל הגמר שוחקו בשיטת בית-חוץ) לאחר שבמשחק הראשון שנערך באיצטדיון הבומבונרה של בוקה והסתיים בתוצאה תיקו 2-2. משחק הגומלין בתחילה נקבע לאיצטדיון המונומנטאל של ריבר פלייט, אך תקרית אלימה במהלכה תקפו אוהדי ריבר את אוטובוס שחקני בוקה ג'וניורס בדרכם לאיצטדיון (מחדל משטרתי ע-נ-ק), רגמו אותו באבנים ופצעו שחקנים גרמה לדחייתו של המשחק בימים רבים עד אשר הגיעה פשרה לקיימו באיצטדיון הברנבאו במדריד על אף דרישותיה של בוקה לניצחון טכני ומו"מ ארוך לקיים את המשחק.
המשחקים בין שתי הקבוצות הבכירות של ארגנטינה מושכים קהל רב לא רק בארגנטינה אלא בעולם כולו, וזוכים לאחוזי צפייה גבוהים מאוד גם בטלויזיה, בשנת 2004 דירג העיתון "האובזרבר" את הסופר קלאסיקו בראש רשימת "50 דברים הספורט הגדולים שתרצה לעשות לפני מותך", בנוסף נטען כי "האווירה בסופר קלאסיקו גורמת למשחק האולד פירם להיראות כמו משחק בתי ספר יסודיים".
היריבות בין המועדונים היא מהמפורסמות בעולם והמשחקים רווי רגשות בין שני הצדדים, בעיקר על הרקע החברתי ועל הפוליטי, ריבר פלייט מזוהה עם המגזר העשיר וכינוייה הוא "המיליונרים", בעוד בוקה מזוהה עם העניים ומייצגת שכונה ענייה במיוחד. נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי היה בעברו נשיא בוקה, מה שמעורר עניין פוליטי נוסף במפגשים. עד כה התקיימו 248 מפגשים רשמיים בין הקבוצות, כאשר בוקה ניצחה ב-88 מהם, ריבר ב-82 ועוד כ-78 הסיימו ללא הכרעה.
בשנים האחרונות בליגה הארגנטינאית משחקים לרוב כוכבים בשלהי הקריירה, שחקנים צעירים לפני פריצה או שחקנים אשר אינם מספיק טובים בכדי לבצע את קפיצת המדרגה ולעבור לכדורגל האירופאי. הרמה קצת נמוכה יותר מבעבר אך עדיין המשחקים מעוררים עניין רב. בימים האחרונים החתימו בבוקה את דניאלה דה רוסי האיטלקי אשר עזב לראשונה את רומא. עם האמוציות המעורבות, היצרים והאהדה העצומה לכדורגל בארגנטינה שמתייחסת אליו לעתים כמו דת (כנסיית דייגו ארמנדו מראדונה) תמיד ישאירו את העניין במפגשים הפיקנטיים הללו.
בוסטון סלטיקס – לוס אנג'לס לייקרס.
הערים בוסטון ולוס אנג'לס אינן קרובות גיאוגרפית, שתי הערים גם נמצאות בצד אחר של המדינה, מזרח נגד מערב. אך יריבות גדולה מאוד התפתחה בין שני המועדונים שנפגשו בשישה גמרים ברציפות בשנות ה-60' של המאה הקודמת. יריבות ספורטיבית ענקית הכוללת חלק גדול מאגדות משחק הכדורסל המקצועני. אלג'ין ביילור, ג'רי ווסט, ווילט צ'מברליין שיחקו בצד הסגול-צהוב בעוד בצד הירוק כיכבו ביל ראסל, ג'ון האבליצ'ק ורד אאורבך גם בתור מאמן וגם כשחקן.
בסה"כ הכללי שתי הקבוצות נפגשו בגמר ה-NBA ב-12 הזדמנויות שונות, הכי הרבה מפגשים בהיסטוריה של הליגה במעמד הגמר. שתי הקבוצות מחזיקות במשותף ב-33 אליפויות, כאשר הסלטיקס זכו ב-17 והלייקרס ב-16. לאחר 6 גמרים רצופים בשנות ה-60 בהם בכולם ניצחו הסלטיקס, בשנות ה-80 חודשה היריבות הגדולה כאשר הקבוצות זוכות בשמונה מתוך תשע האליפויות בין השנים 1980-1989 כאשר הלייקרס עם חמש זכיות והסלטיקס עם שלוש, במהלך השנים הללו הן נפגשו בגמר שלוש פעמים נוספות. בשנים הללו בלייקרס כיכבו קארים עבדול ג'אבר, מג'יק ג'ונסון, ג'יימס וורת'י והם כונו ה"שואו טיים", בעוד בסלטיקס כיכבו לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש ודני איינג'.
בעונת 2008 השתיים נפגשו בגמר נוסף כאשר הפעם הסלטיקס גברו על הלייקרס בתוצאה 2-4 בסדרה כאשר במשחק האליפות הסלטיקס ניצחו ב-39 הפרש, שנתיים לאחר מכן הקבוצות נפגשו שוב בגמר כאשר הפעם ידם של הלייקרס היתה על העליונה עם ניצחון 3-4. בשנים האלה שיחקו בלייקרס שאקיל אוניל וקובי בראיינט בעוד את הסלטיקס הובילו קווין גארנט, פול פירס וריי אלן.
הדרבי של צפון-מערב אנגליה
כאשר מדברים על יריבויות על רקע ספורטיבי והישגי, אי אפשר להתעלם מהדרבי של צפון-מערב אנגליה, מנצ'סטר יונייטד – ליברפול. אפילו אריק ברמן בשירו "המתוקות האחרונות" ויתר על הופעת בלט ורצה לראות מנצ'סטר וליברפול חי בערוץ 5. על אף שלשתי הקבוצות ישנו דרבי עירוני (במנצ'סטר מול הסיטי, בליברפול מול אברטון), היריבות הגדולה והחשובה ביותר הן למועדונים עצמם והן לאוהדים זה הדרבי הצפון מערב אנגליה. מנצ'סטר יונייטד וליברפול הן שתי הקבוצות המצליחות ביותר באנגליה, בזירה המקומית ובאירופאית, הן זכו במשותף ב126 תארים מקומיים, ביניהם 38 אליפויות אנגליה, 9 אליפויות אירופה ועוד מספר רב של תארים.
במקורה היריבות הגיעה על רקע שליטה כלכלית ותעשייתית באיזור כאשר הנמלים של שתי הערים התחרו אחד בשני מה שהעצים את המתיחות גם בגזרת אוהדי הכדורגל. בין השנים 1964-1967 זכו הקבוצות בארבע אליפויות רצופות ומאז במשך 26 שנים לא זכתה היונייטד באליפות. בזמן הזה ליברפול זכתה ב-11 אליפויות. עד אשר הגיע אחד, סר אלכס פרגוסון. ליברפול זכתה באליפות אנגליה האחרונה שלב בשנת 1990, מאז, יונייטד זכתה ב-13 אליפויות אנגליה ועברה את ליברפול במירוץ בדרך להיות הקבוצה המעוטרת ביותר בכדורגל האנגלי עם 20 אליפויות מול 18 של ליברפול.
העברות שחקנים ישירות בין הקבוצות לא קרו מאז שנת 1964 והשחקן האנגלי האחרון שלבש את מדי שתי הקבוצות היה מייקל אואן שגדל בליברפול אך את שנותיו האחרונות כשחקן פעיל העביר במדי היונייטד.
דרבי היריבות הנצחיות – פנאתינייקוס – אולימפיאקוס
דרבי היריבות הנצחיות, המכונה גם "אם כל הדרבים" בין הקבוצות פנאתינייקוס אתונה לאולימפיאקוס פיראוס, דרבי זה חוצה ענפים כדורגל וכדורסל, זהו דרבי לוהט, יצרי, בין שני המועדונים הגדולים והמצליחים ביוון, ישנן עוד שתי צלעות לדרבי הזה, אא"ק אתונה ואריס סלוניקי, אך היריבות בין אולימפיאקוס ופנאתינייקוס היא הגדולה והמרה ביותר, רוב התארים במדינה מתחלקים בין שני המועדונים הללו, ולא פעם העימותים הישירים ביניהם הובילו למקרי אלימות רבים, בכדורגל ובכדורסל. היריבות עד כדי כך גדולה שלאחרונה אולימפיאקוס הורדה לליגה השנייה בכדורסל לאחר סירובה להופיע למשחקי הפליי אוף נגד פנאתינייקוס עד שהאיגוד היווני לא ישלח שופטים מחו"ל.
מקור היריבות הוא עוד בימי יוון הקלאסית, בהם אזרחי אתונה שנודעה כמרכז תרבותי ופוליטי של יוון העתיקה ואילו פיראוס עיר הנמל שדרכה אתונה התפתחה. המעמדות הנמוכים התחברו באהדתם לאולימפיאקוס הקטנה בעוד שבני המעמד הגבוה והעשיר התחבר לפנאתינייקוס, מה שהוסיף הרבה מאוד רגשות ואמוציות, זיהוייה של אולימפיאקוס עם העממיות היוונית הוסיפה לה הרבה מאוד אוהדים מרחבי יוון לעומת פנאתינייקוס המזוהה עם השלטון והמעמד הגבוה.
יריבויות גדולות נוספות:
פנרבחצ'ה – גאלאטסראיי בטורקיה
זמאלק – אל אהלי במצרים
ניו יורק יאנקי'ס – בוסטון רד סוקס
פרטיזן בלגרד – הכוכב האדום בלגרד
