לפני כשנתיים לקחתי על עצמי פרוייקט שבו עקבתי אחרי שחקנים עד גיל 21 בכדורגל הישראלי. רציתי לראות מי יהיו כוכבי העתיד שלנו, איפה הם נמצאים באותו רגע לפני שנתיים ולאן יגיעו. חלקם התקדמו ממש יפה, חלקכם די דורכים במקום, חלק עושים עלייה הדרגתית ושקטה וחלק עלו וצנחו. שנתיים אחרי, החלטתי לבדוק איפה כל אחד מהם נמצא ולעשות מין דירוג התקדמות של אותם 51 כדורגלנים. הדירוג אינו רק לפי יכולת, השיקולים שנכנסים לשם הם גם ההתקדמות שביצע השחקן והמעמד שנמצא בו כיום ברמה הקבוצתית וברמת הנבחרת. כמובן שכל הנכתב היא דעתי האישית בלבד אז אחרי ההקדמה הזו ואחרי שזכיתם לראות כבר את מקומות 21-50, אלו הם השחקנים שכמעט נכנסו לטופ-10:
כבר לפני שנתיים לירן סרדל עלה לפרקים לקבוצה הבוגרת של הפועל חיפה וגם היה חלק מהנבחרת הצעירה. הבעיה של סרדל הייתה שהוא תופקד כמגן ימני, תפקיד שמסתבר שלא ממש תפור עליו בגלל יכולת הגנתית פושרת. מהרגע שבו הוא עבר לקישור הילד פורח ולראיה ההופעות המצויינות במדי הנבחרת הצעירה שרק בגלל בית שכלל את פורטוגל האימנתית לא צלחה לעבור לאליפות אירופה. כדי להתקדם יותר, לרמה של שחקן ליגת על לגיטימי ובלי כוכביות אולי עדיף לו לחזק את הפן ההגנתי ולחזור לתפיד המקורי, הרי ידוע שיש דלות של שחקנים בתפקידים ההגנתיים בארץ.
יעשה טוב מאמנם של ה"יהלומים" מנתניה אם בעונה הבאה ייתן לקשר הנפלא הזה קודם כל להתחשל בקבוצה בלאומית חצי עונה ואז יחזיר אותו לסגל לקראת המאבקים בליגת העל. אם באורח פלא נתניה לא תעלה ליגה השנה אז כן אפשר לשמור עליו בקבוצה הבוגרת לאורך כל התקופה. את גיל הנוער הוא מזמן מיצה והיכולות שלו חייבות לקבל במה גדולה יותר.
בניגוד לחברו שבאייטם הקודם, אביב אברהם כבר שחקן הסגל הבוגר שטס לליגת העל. זה הזמן לעשות עוד טיפה שדרוג ולהיכנס באופן קבוע גם ל-11 של דראפיץ'. בקצב הזה יצמח פה שחקן נפלא בעיר היהלומים.
פשוט חייב לצאת מהחממה של טוברוק לקבוצה בליגת העל בשנה הבאה. אמיץ, חסר פשרות, לא מרבה לטעות כלל וגם אם כבר ביצע טעות משאיר חצי גוף מרוח על הדשא כדי לתקן אותה. בלם נפלא שכל קבוצה הייתה רוצה בסגל אבל כדי באמת להיחשב לשחקן ליגת העל לגיטימי (והוא יגיע לשם) הוא חייב קבוצה אחרת, עם כל הכבוד לנוכחית, היא מצטיינת בטיפוח וגידול צעירים אך הקבוצה הבוגרת שלה בליגה ג'.
עשה כבר את המעבר לקבוצה הבוגרת של הפועל חיפה מאז הפעם האחרונה ששוחחנו יחד אך לצערו חלק מההופעות שלו עדיין פושרות. תוסיפו לזה טעות קריטית מול מכבי ת"א+שער עצמי באותו משחק ותקבלו רושם שהבחור עדיין מתרגש מעט מהמעמד של שחקן בליגת העל וזה פשוט אסור שיקרה לבלם. למזלו מאמינים בו ובצדק ואם תהיה המשכיות ליכולת הטובה, הפועל חיפה הרוויחה את הקפטן העתידי שלה.
עצם העובדה שלא נתן לדת להפריע לו לשחק כבר מדהימה. אם לשפוט לפי כישרון, מגיע לו להיות בטופ-10 אבל משהו אצלו חוסם אותו מלפרוח לגמרי. כן, למאמניו יש גם אשמה בעניין שכן הם ניסו לשחק איתו גם כמגן ימני (ואבישי שתק, הנהן וביצע את התפקיד באופן הכי טוב שיכול) אבל הוא קודם כל חייב לחזור לעמדה ההתקפית אליה רגיל ודבר שני, לתמונת ה-18 של הירושלמים שעדיין תלוים תקוות ביוהאן אודל הלא מוצלח.
לא רצו אותו במכבי חיפה. אז הוא הצטיין בבני יהודה וכעת אחת מנקודות האור הבודדות של הפועל אשקלון. שחקן יצירתי, נפלא, וכזה שחייב להתקדם לקבוצת אמצע טבלה כדי לבלוט יותר. חזרה לירוק? עדיף שלא-חבל הקריירה ילד.
עילוי בשער, אין מילים אחרות לתאר אותו. אמנם קמפיין הצ'מפיונס שלו עם מכבי ת"א אשתקד כלל כמה תבוסות אבל כשאתה מתמודד מול קבוצות הנוער של פורטו (בין הטובות בעולם), צ'לסי (צריך באמת להרחיב?) ודינמו קייב (עדיפה בהרבה על הצהובים) קצת קשה לשמור על רמה בינלאומית גבוהה. המעבר לווטפורד לא עשה לו טוב שכן הוא שותף במשחקים בודדים בלבד (יכולת נפלאה של השוער הנוסף בסגל) והוא חייב לחזור לארץ כדי להתחשל כאן בליגת העל (ועל הדרך להשלים את שירותו הצבאי). בעולם אוטופי, הוא היה מגיע לב"ש אחרי שגורש היה תולה את הכפפות אבל במציאות, למה שמכבי ת"א תחזק את יריבתה העיקרית.
מהספסל בנתניה להרכב בקרית שמונה. אחלה התקדמות בשנתיים. זה לא היה קל, זה דרש המון מאמץ אבל עומר צלישר הוא שחקן ליגת העל לגיטימי. כעת הגיע הזמן להשתדרג עוד יותר, אולי בעתיד גם דלתות הנבחרת ייפתחו בפניו.
פייר, השחקן שהכי כואב להשאיר מחוץ לטופ-10. מדובר במגן נפלא שכל כולו במשחק ונותן 110% על המגרש. יכול לשחק גם בעמדה קדמית יותר בכנף ואפילו להיות מוסט לאמצע המגרש. בקבוצה פרובלמטית כמו הפועל ת"א קשה להצליח אבל הוא חייב להיות הגו'קר כבר החל מהעונה, בטח לבטח כשיבנו את הסגל בעונה הבאה. קצת שקט ונחת ותראו את שולמייסטר במיטבו.
