רוברטו באג'יו נולד ב-18 בפברואר 1967 בוונטו איטליה. הוא התגלה כילד מוכשר מול השער, וכבש 110 שערים ב-120 משחקים בנוער של ויצ'נזה. בגיל 15, ב-1983, עשה באג'יו את הבכורה בקבוצה הבוגרת בליגה השלישית. בדיעבד, ייתכן מאוד שהמהלך הזה פגע בו יותר משעזר לו, כי לשחק בליגה הקשוחה בעולם עם גוף שלא מוכן לכך הוא מתכונת בטוחה לפציעות קשות. הוא כבש את שעריו הראשונים בעונתו השנייה, 1983-84 ובעונה הבאה סייע למועדון להינצל מירידה בעזרת 12 שערים.
אחרי שהשוו אותו לאלילו זיקו, לכד באג'יו את עינה של פיורנטינה. באג'יו נפצע פציעה קשה בברך יומיים בלבד לפני מועד החתימה, אך פיורנטינה הביעה בו אמונה כשרכשה אותו והתחייבה לטפל בו. לאוע המזל, הוא נפצע שנית בברך רק 11 ימים לאחר שערך את הבכורה במועדון החדש. אחרי שהחלים, גמל רוברטו לקבוצתו בעזרת 15 שערים בסריה א'. הוא יצר דואו התקפי מוצלח יחד עם בורגונובו, צמד שכונה B2 (על שם המפציץ הגרמני). הוא קיבל סופרלטיבים מפה ועד יפן, כשחברו לקבוצה טען כי הוא עדיף על מראדונה. ב-1990 זכה בפרס בראבו, הפרס לשחקן האירופי הטוב באירופה מתחת לגיל 23 וב-5 עונות ו-136 הופעות כבש הפוני המזמר 55 שערים.
מכאן עבר באג'יו היישר למדי היריבה הגדולה יובנטוס. שם יגיע לשיא תהילתו. אבל תחילת הדרך לא הייתה קלה עבור הכוכב החדש של הביאנקונרי, שירש את מספר 10 של מישל פלאטיני האגדי. הקהל לא התחבר לשחקן שהיה בזמנו היקר בעולם (8.5 מיליון ליש"ט), ומחה על המעבר. המצב החריף כשבאג'יו סירב לבעוט פנדל נגד קבוצתו לשעבר, והמחליף שלו בבעיטה החמיץ. באג'יו הרים צעיף של פיורנטינה מהרצפה, וזה עורר את זעם הקהל המקומי. אבל כשהכל התחבר ובאג'יו החל להנהיג, לכבוש ולבשל, הזעם חלף ושכח.
בעונתו הראשונה כבש באג'יו 14 שערים ובישל 12 בליגה, והוסיף 9 שערים ומלכות השערים בגביע אירופה למחזיקות. יובה סיימה במקום שביעי ומאכזב, ובעונה הבאה המשיך לשפר עמדות עם 18 שערים בסריה א' וסיים כסגנו של ואן באסטן כמלך שערי הליגה וכאלוף במדיה של מילאן. בעונת 1992-93 קיבל את ברט הקפטן, ונתן את עונתו הטובה בקריירה. הוא כבש בשני משחקי הגמר של גביע אופ"א וזכה עם יובה בתואר; 21 שערי ליגה ו-6 בישולים היגיעו כתוצאה מכך שטרפאטוני הציבו כחלוץ חוד, והוא סיים את העונה בשיא אישי של 30 שערים בסך הכל. הוא זכה בכדור הזהב, שחקן השנה באירופה ופרס שחקן השנה בעולם.
אבל מזלו של הפוני המזמר עמד להסתיים. בקבוצה, אמנם חזר לשחק כפליימייקר אך מחליפו העתידי דל פיירו עלה לבוגרים ועד מהרה ינשוף בערפו. חרף שער מספר 100 בליגה, הוא לא יהיה שחקן מוביל בעונת 1994-95 עם הגעתו של ליפי כמאמן. ליפי העדיף את דל פיירו הצעיר. בנוסף, בשלהי עונת 1993-94 קרע שוב רצועה בברך, מה שגרם לאמונה הכללית כי הוא לא כשיר לשחק 90 דקות. אבל רגע הביש היה דווקא בנבחרת. אחרי שהוביל את הסקוואדרה אזורה בגמר תוך שהוא כובש שערים מכריעים בשלבי הנוקאאוט, פספס באג'יו את הפנדל המכריע בדו קרב נגד ברזיל ואיטליה סיימה רק כסגנית.
האכזבה של האומה הייתה נוראית, אך לא כאכזבתו של באג'יו, שהפך דמות טראגית וחשב על הפנדל הזה לעוד שנים רבות. בעונתו האחרונה זכה סוף סוף בדאבל, אחרי כל כך הרבה סגנויות. אבל הוא קיבל את הבעיטה מאחורה ונמכר ליריבה מילאן, אחרי 200 הופעות ו-115 שערים במועדון. עד היום, נחשב הפוני המזמר לאחת מאגדות יובנטוס. במילאן הוא זכה שוב באליפות, עם החולצה מספר 10 על הגב ובתפקיד עושה המשחק האהוב עליו. 10 שערים בלבד העידו על הנסיגה ביכולת. בעונה הבאה, אריגו סאקי הגיע לאמן את מילאן. סאקי היה בסכסוך עם הכוכב, ובסיום העונה הוא נמכר. 19 שערים כבש באג'יו בעונותיים ו-67 הופעות במדיה.
באג'יו ניסה לשקם את תדמיתו ועבר לבולוניה. 22 שערי סריה א' במועדון החזירו לו עדנה והשיבוהו גם למדף וגם לנבחרת. במונדיאל 1998 איטליה לא הצליחה במיוחד, אך באג'יו הפך לשחקן האיטלקי היחיד שכובש בשלושה מונדיאלים. ב-1998 עבר לשחק באינטר, ובילה בה עונותיים. היה זה חלום ילדות שהוגשם. אבל אחרי עונה בינונית אחת בה כבש עשרה שערים בלבד, הגיע שוב ליפי לאמן את המועדון בו משחק באג'יו. שוב הפוני סופסל, והזיכרון המתוק היחיד שלו מתקופה זו היו צמד שעריו נגד ריאל מדריד.
אחרי שתי עונות בלבד באינטר באג'יו לא האריך חוזה ובגיל 33 חתם בברשייה הצנועה. ב-2004 יפרוש במדי הקבוצה מולה כבש את שער הליגה הראשון בקריירה בדיוק 20 שנים קודם לכן. לפני תום הקריירה הפך באג'יו לאיטלקי הראשון מזה 50 שנה לעבור את רף 300 השערים בקריירה. 205 שערי סריה א' מציבים אותו במקום ה-7 בהיסטוריה. 27 שערים ב-56 הופעות בנבחרת במקום הרביעי. ובזכות 318 שערים הוא השחקן האיטלקי הרביעי בטבלת הכובשים בכל המסגרות.
אם כן, אין כל ספק שרוברטו באג'יו הוא אחד השחקנים הגדולים בתולדות המשחק. ביש המזל שליווה אותו הפך את הקריירה שלו לקטנה בהרבה מזו שהיה יכול להשיג אלמלא אותו חוסר מזל מצער. במלים אחרות, הכישרון של הפוני המזמר גדול מהמימוש. ובכל זאת, אוהבי הכדורגל תמיד ינצרו את השם רוברטו באג'יו. מזל טוב!
